רשימת מאמרים
  • Facebook Basic Square

לקראת כיתה א'- מה צריך לדעת?


בעוד חודש ילדים רבים בגיל שש (ובמדינות מסוימות שבע) עולים לכיתה א' ועושים מעבר משמעותי ומרגש לשנה הראשונה שלהם בבית הספר.

המעבר לכיתה א' הינו מאתגר, מצמיח ועם תקווה לשינוי, אך הוא גם מלווה בחשש מהסיום של המוכר והידוע ובחוסר וודאות מהחדש והלא נודע. יש המון התרגשות ופרפרים בבטן (בייחוד לנו ההורים) ויחד עם ההתרגשות מתחיל הלחץ ושאלות רבות שאנו שואלים את עצמנו:

מה הילד שלי צריך לדעת לפני כיתה א'? האם הגננת הכינה אותו מספיק טוב? האם צריך לקחת קורס הכנה לכיתה א'? האם הוא צריך לדעת לקרוא לפני כיתה א'? האם הילד שלי מספיק בשל לביה"ס? האם ימצא חברים חדשים? ואיפה אנחנו ההורים יכולים לעזור?

המון שאלות, המון חששות ולא תמיד אנחנו יודעים מה נכון ומה באמת הילדים שלנו צריכים.

חשוב קודם כל להיות רגועים ולזכור שההתפתחות של כל ילד תלויה במידה רבה במוכנות ובבשלות האישיות שלו. ממש כמו שהפרי על העץ צריך קודם להבשיל לפני שיהיה מוכן לאכילה. כך גם הבשלות של הילד צריכה קודם כל להתפתח לפני שיהיה מוכן לתהליכים הרבים שקורים בכיתה א'. נזכור כי כל פרי על העץ מבשיל בזמן שלו ולא ניתן להאיץ את התהליך, כמו אצל ילדים, יש תינוק שמתחיל בזחילה מוקדם מהאחר, ויש ילדים שנגמלים מהר מחיתולים ולאחרים לוקח יותר זמן. גם במעבר לכיתה א'- יהיו ילדים שיתפסו את הקריאה מהר ואחרים שייקח להם מעט יותר זמן.

על כן, רצוי לא להעמיס על הילד כבר בתקופת הגן או חופשת הקיץ עומס של הקניית הקריאה והכתיבה.

חשוב גם לדעת שמשרד החינוך אינו מצפה משום ילד שעולה לכיתה א' לדעת לקרוא ולכתוב: את הכישורים הללו הוא אמור לרכוש במהלך השנה הראשונה שלו בבית הספר.

מה כן צריך לדעת?

לפני כיתה א' הילד צריך להיות בשל בתחום הרגשי, החברתי והמוטורי (מוטוריקה עדינה וגסה).

הכישורים הקוגניטיביים שהילד צריך לפני כיתה א' הם: מודעות פונולוגית, שמות האותיות, וצלילי האותיות, שימוש במשפטים מורכבים, שימוש באוצר מילים רב כולל מילים נרדפות, דימויים והפכים, זיהוי חרוזים במילים, כתיבת רוב האותיות, ניסיון כתיבה ילדית של אותיות מתוך שמיעה ועוד.

אז הנה מעט הרחבה על הדברים העיקריים:

בשלות רגשית:

הבשלות הרגשית היא מצע הגדילה של יתר היכולות. היא מייצרת קשב ופניות ללמידה. זהו הנושא החשוב ביותר לקראת המעבר לכיתה א'. ההבשלה הרגשית מתרחשת אצל הילד בדרך כלל בשנה שבין גיל חמש לשש. לעתים הילדים הצעירים של השנתון לא מגיעים לבשלות הרגשית עם העלייה לכיתה א' של בני השנתון שלהם. הבדל של שנה כמעט בתוך אותו השנתון היא זמן רב בחייו של בן החמש וחצי ופרק הזמן הזה יכול להביא להבדל משמעותי מאוד ביכולות של הילד להתמודד עם האתגרים בבית הספר.

הבשלות הרגשית לקראת כיתה א' כוללת בתוכה יכולות כמו היכולת של הילד להיפרד בבוקר כשהוא מגיע לכיתה, לשים לב להתרחשויות בכיתה, לשבת ולהקשיב בזמן השיעור, למצוא פתרונות שונים בסיטואציות חברתיות, לקבל סמכות, להתמודד מול מטלות שונות שעלולות להיות מתסכלות לפעמים, בשלות רגשית היא היכולת של הילד לדחות סיפוקים, ולדעת להתמודד עם תסכולים- לדעת שלא תמיד ניתן לנצח או להצליח בהכל בלי לאבד עשתונות.

כדי לעזור לבשלות הרגשית אצל ילדים מגיל צעיר- חשוב לדעת להציב גבולות ולאפשר תפקידים בבית כבר מגיל צעיר (החל מגיל שנתיים)- כמו לדוגמא: להוריד מהשולחן, כללים לצפייה בטלויזיה בגילאים גדולים יותר, סידור המשחקים בחדר וכדומה.

לעיתים נדמה שגבולות עלולים להכביד על הילדים ולתסכל אותם, אך נהפוך הוא- ילד שלא רגיל לגבולות ולא יודע לכבד חוקים, עלול להתקשות מאוד לשחק עם חברים ולכבד את חוקי המשחק או את כללי המסגרת החינוכית. למעשה ילד שגדל בבית עם גבולות וחוקים חש מוגן יותר, מכיוון שהוא יודע מה מותר ומה אסור, תחושה שמאפשרת הבנה על העולם שסביבו ובונה רשת בטוחה בה הוא יכול להתנהל באופן עצמאי.

בשלות חברתית:

במעבר למסגרת חדשה ובפרט לכיתה א', הילדים צריכים למצוא לעצמם את המקום החברתי החדש שלהם. לא לכל הילדים זה פשוט למצוא חברים חדשים, להיכנס לתוך קבוצת ילדים מגובשת ולהשתלב במשחק או קבוצת למידה חדשה בכיתה. המקום החברתי הוא משמעותי מאוד לילדים בגיל הזה ומשפיע רבות על יכולת הלמידה שלהם בכיתה ובהתמודדות עם תסכולים. כשהילד נכנס למסגרת חדשה, אפשר לבקש מהמורה דף קשר כדי שאפשר יהיה לתאם עם חברים מפגשים אחר הצהריים. גם חוגים הם הזדמנות להכיר ילדים חדשים ולהתחבר לקבוצה על בסיס חברתי משותף. אפשר לספר לילד סיפורים המדברים על סיטואציות חברתיות ועל מעברים למקומות חדשים ודרכם לדבר עם הילדים על החששות וההתמודדויות בנושאים השונים.

בשלות מוטורית:

בשלות מוטורית מדברת על שני תחומים חשובים – מוטוריקה גסה (היכולת לשלוט בשרירי הגוף הגדולים- הגפיים, הבטן, הגב, חגורת הכתפיים וכו..) ומוטוריקה עדינה (היכולת לשלוט בשרירי הגוף העדינים ובתנועות קטנות כמו התנועה באצבעות הידיים בזמן ציור, כתיבה, גזירה וכדומה). ילד בשל ללימוד כשמבחינת המוטוריקה הגסה השרירים הארוכים בגופו, כגון שריר הגפיים וחגורת הכתפיים, חזקים דיים כדי לתמוך בו בישיבה ממושכת בכיתה. הבשלת שרירי אצבעות הידיים מתבטאת במלאכות כגון: גזירה, השחלת חרוזים וציור. אפשר לתת לילדים לקפוץ על רגל אחת, לנוע באלכסון במרחב, להשחיל חרוזים, לצייר ציורים, לאחוז עיפרון בצורה שנוחה לכתיבה ממושכת, לגזור גזירה רציפה בקו ישר ומתעקל, להתנדנד, לקפוץ על טרמפולינה, להדביק מדבקות קטנות, למלא ציור בתוך הקווים כדומה.

תאום עין-יד: התאום בין העין ליד הוא נושא חשוב מאוד ללמידת הכתיבה. העין אמורה לעשות שינויים מהירים כאשר עוקבים אחרי מילה שמופיעה על הלוח, ואחר כך צריכה לעבור למיקום אחר- מחברת.

התארגנות במרחב: התארגנות במרחב (ליד השולחן, בילקוט ובקלמר) הם מרכיבים חשובים בבשלותו של הילד לקראת כיתה א'. חשוב ללמד את הילד כיצד עליו לארגן את התיק בבוקר, לארגן את הציוד על השולחן ושבסיום השיעור או המשימה הלימודית, צריך להכניס הכל בחזרה למקום.

מודעות פונולוגית:

פונולוגיה = תורת ההגה או במילים אחרות צלילי המילה (פונמות).

עוד בגן, לפני כיתה א', הילד אמור לזהות את הצלילים שבהם מילה מתחילה ומסתיימת (למי יש שם שמתחיל בצליל מ'?, באיזה צליל מסתיימת המילה גלגל? וכדומה. אפשר גם שאלות קשות יותר כמו: איזו מילה מתחילה באותו צליל כמו המילה "ילדה" - כאן נדרשת פעולה כפולה: לזהות שהמילה "ילדה" מתחילה בצליל "יה", וגם למצוא מילה נוספת שמתחילה באותו הצליל – כמו "ירח").

שמות האותיות:

ילד שמגיע לכיתה א' צריך להכיר את שמות האותיות. כלומר לזהות את האותיות בצורה ובשם- שיהיה מסוגל להצביע על אות ולומר את שמה. אפשר לשחק במשחקי זיהוי אותיות – בעיתון, בשלטים, על ספרים, על אריזות של מוצרי מזון, ולמעשה בכל מקום שיש בו אותיות ומילים כתובות. ניתן לשחק במשחקי זיכרון אותיות, משחקי מלחמה של אותיות, רביעיות אותיות וכו... צלילי האותיות:

בנוסף לשמות ולצלילי המילה, הילד גם אמור לדעת לקשר בין אות לבין הצליל שלה, להבין למשל שהאות ס אחראית לצליל s. (סה סִי סוּ סוּ( אפשר לשאול שאלות שונות שמו: "באיזו אות מתחיל השם גיא?" או "איזו מילה מתחילה באות ג?" , "איזה צלילים יש לאות נ'"? (na, ne, ni, no, nu) וכדומה.

ניתן לתרגל איתו הבחנה צלילית גם באמצעות חריזת חרוזים (חלון-מלון מתחרזים, חלון-חמור אינם מתחרזים). כדאי לוודא שהילד מסוגל להבחין בין צלילים שונים הנשמעים דומה זה לזה כמו ג' ו-ק', צ' ו-ס', ב' ו-פ'.

אז איך אנחנו כן יכולים לעזור לילדים לקראת כיתה א'?

  1. הכנה מראש: דברו עם הילד על המעבר הצפוי, ספרו לו היכן ילמד, בקרו איתו בביה"ס לפני המעבר ותנו לו מידע ברור, מפורט ומוחשי ככל האפשר לגבי השינויים שיחולו אצלו במקום, בסדר היום, בחברה וכדומה. חשוב לתאר את השינוי באופן מציאותי ומאוזן ולהתייחס גם לחוויות הטובות וגם לקשיים הצפויים, כמו כן כדאי להדגיש אלמנטים שאינם משתנים, למשל: "כמו שיש בגן גננת, בכיתה א' יש מורה אליה פונים בכל בעיה..

  2. עודדו את הילד להביע את רגשותיו ולהעלות את כל השאלות שיש לו סביב המעבר, תנו לו תשובות רחבות ומדויקות ככל האפשר והראו לו הבנה, תמיכה וקבלה של רגשותיו.

  3. שימוש בשירותים: חשוב שהילדים יהיו עצמאיים בהליכה לשירותים, ניגוב ושטיפת ידיים. כדאי לתרגל את זה איתו ולשים לב אם יש משהו שהוא מתקשה בו (כמו רוכסן או ניגוב).

  4. זמן קשב: חשוב לשחק עם הילדים משחקים הדורשים ריכוז סביב שולחן של 20 דקות לפחות, להקריא סיפורים ארוכים הדורשים קשב והבנה, עבודות יצירה המצריכות זמן וריכוז וכדומה.

  5. הרגלים: ניתן לעזור לילד לפתח הרגלים של הכנת שיעורי בית (או משימות שיתנו בחופשים). ניתן לתת לו משימות שונות כמו למצוא את אותיות שמו בעיתון, לנסות לצייר (ולכתוב מי שיכול) סיפור קצר וכדומה. את המשימות רצוי לעשות בזמן קבוע ביום – זמן המשימה. כך הם יתרגלו שיש זמן הכנת משימות. את המשימות כדאי שהילד יכין במקום שקט, כשאין דברים נוספים על השולחן, לעשות את המשימה מהתחלה ועד הסוף ובסיום לסדר במקום. הרגלים אלו יעצבו את היכולת העתידית של הילד להכין שיעורי בית. בנוסף זה עוזר לזהות על ידי כך מתי הכי נוח לילדיכם להכין שיעורים וליישם זאת בשנת הלימודים.

  6. הגדרת זמן: זמן הוא הגדרה שאינה ברורה לילדים. חשוב לנסות להסביר לילד זמנים על ידי שימוש במושגים המוכרים לו. נלך לסבתא אחרי שנסיים את ארוחת הבוקר, קודם נסיים את המשימה ואז נוכל לראות טלויזיה, כשהמחוג הגדול יהיה על הספרה 5 נוכל ללכת לפארק וכדומה.

  7. אפשר ללכת לקנות ביחד ציוד לביה"ס וקלמר, ככה זה מחבר את הילד והופך אותו לשותף פעיל במעבר הזה.

  8. חשוב לשתף את המורה אם יש לילדך קשיים מיוחדים על מנת שיוכל לנהוג איתו ברגישות ולא לדרוש ממנו מעבר ליכולתו.

רעיונות לפעילויות אורייניות יצירתיות:

אור שוורץ- יועצת חינוכית, מדריכה ומלווה הורים בדרך יצירתית ובחשיבה אחרת בכל הנושאים הקשורים להורות, משפחה וילדים. מאמנת רגשית לילדים ונוער דרך יצירה, הבעה ותקשורת רגשית.

creativefamily.co.il

www.facebook.com/Or.Schwarz.creativefamily


קיצורי דרך >>

הורות יצירתית- צור קשר

03-9118194 (שלוחה 2)

+49-174-9485510

 Or.CreativeFamily@Gmail.com

©2017 Creative Family , All rights reserved.