קיצורי דרך >>

הורות יצירתית- צור קשר

03-9118194 (שלוחה 2)

+49-174-9485510

 Or.CreativeFamily@Gmail.com

©2017 Creative Family , All rights reserved. 

רשימת מאמרים
Please reload

  • Facebook Basic Square

קשיים בוויסות חושי חלק 1- רגישות יתר

כל פעם, שנגה, הבת הקטנה שלי, צריכה להתלבש- מתחיל הבלגן. לא רק שהיא בת שלוש וחצי ונמצאת בשלב המרד, לא רק שהיא בת ואוהבת שמלות מתנופפות גדולות וצמה "רק כמו של אלזה", אלא יש לה גם רגישות יתר בעור והיא ברוב המקרים הייתה מעדיפה להישאר בתחתונים (לא סתם שם החיבה שלה הוא "מוגלי")- מה שאומר שהגרביים צריכות להיות באורך חצי ולהיגרב הפוך, השמלות או החולצות מבד טריקו ללא הדפס בולט, גומי, קשירה או פתקיות והמכנסיים צמודים וללא תווית. נוצר מצב ש50 אחוז מהבגדים בארון שלה, לא רלוונטים בשבילה והבקרים מתחילים שעה מוקדם יותר כדי שנספיק למצוא בגד שהיא תרגיש בו נוח.

מוכר לכם?

כל פתק על הבגד מוביל לצרחות? האור מפריע בעיניים עד כאב, הכיסא מציק עד עד שאי אפשר לשבת או להתרכז, הרעש של שואב האבק בלתי נסבל? הגננת מתלוננת שהילד מחבק חזק מדי או עושה דברים מסוכנים?

יכול להיות שהילד שלכם סובל מקשיים בוויסות החושי.

 

מה זה בכלל וויסות חושי?

בגופנו יש שמונה חושים העובדים דרך קולטנים מיוחדים להעברת הגירוי למוח: ראיה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, שיווי משקל, תחושת הגוף ותחושת הגוף בתנועה. המוח מפרש את הגירויים שהוא מקבל ונותן להם משמעות קוגניטיבית, מוטורית ורגשית.

כולנו מקבלים גירויים שונים מהסביבה בו זמנית (רעש המכוניות בחוץ, אור השמש, מגע הבגד על הגוף ועוד). אך, לילדים עם קשיים בוויסות החושי, קשה לעבד את כל המידה בצורה נכונה ולווסת אותו בגוף. כלומר, המח שמקבל מידע מהסביבה, מפרש את המסרים הללו ומארגן את תגובתנו בצורה שאינה תואמת לעוצמת הגירוי.

קשיים בוויסות החושי (SPD) קיימים אצל 10-15 אחוזים מהילדים. מדובר בתכונה גנטית העוברת בתורשה וניתן לראות את הרגישות כבר בגיל הרך. הקשיים כוללים בתוכם רגישות יתר או תת רגישות חושית ולעיתים שניהם יחד מופיעים אצל אותו הילד (למשל מצד אחד הוא מחפש מגע עם הידיים בצורה מוגברת ומצד שני, מאוד רגיש למגע הכי קל בעור או בגב).

יכולת העיבוד החושי שלנו אחראית לתפקודים נוספים ורבים, כמו: תקשורת חברתית, פיתוח יכולות מוטוריות, יציבות הגוף, כישורי שפה ודיבור, מודעות גוף, קואורדינציה, קשב וריכוז ועוד. לעיתים מבלבלים בין התופעות של ויסות חושי לקשב וריכוז ולכן חשוב מאוד שנבדיל בין הדברים.

 

ויסות חושי מתחלק לשלושה מאפיינים:

  1. רגישות/תגובתיות יתר לגירוי חושי (המוח מפרש את הגירוי החושי כמשהו לא נעים, מפריע ואפילו כואב, ומגיבים כלפיו בעוצמה רבה מאוד).

  2. תת תגובתיות לגירוי חושי (מצב שבו מתעלמים או לא מגיבים לגרייה חושית מהסביבה, כי פחות חשים אותה).

  3. חיפוש מוגבר אחר ריגושים.

     

    רגישות (תגובתיות) יתר לגירוי חושי:

כשמדברים על רגישות יתר אצל ילדים, מתכוונים לילדים שמרגישים בצורה חזקה יותר את הגירויים בחושים שלהם ומתקשים לווסת אותם. הרגישות אצלם מגיעה באופן אינטנסיבי יותר ומתמשך יותר מילדים אחרים. הקושי איננו עודף או חוסר של רגישות, אלא חוסר ויסות. כלומר, אותו אדם אינו מווסת היטב את עוצמת התחושות. לא כל מערכות החישה בגוף מגיבות באותה רמת רגישות ויכול להיות שמערכת אחת תהיה רגישה ואחרת בכלל לא. בנוסף, יש קשר הדוק בין המצב הרגשי לבין המערכת החושית- בזמן עייפות, מעברים, פחדים, שינויים, התרגשות וכו'- הרגישות מתגברת והיכולת של הילדים להתמודד פוחתת. לעיתים הילדים גם מנסים להתאפק כל היום ופתאום ללא כל סיבה מתפרצים ללא כל פרופורציה לסיטואציה הנוכחית.

הגירויים במהלך היום הם רבים ולא תמיד נראים לצופה מהצד- מע' התחושה מגיבה הן למגע יציב כמו ליטוף יד אדם והן למגע מרפרף כמו משב רוח. ילדים נתקלים בהרבה יותר גירויים מאשר מבוגרים: קודם כל הם נמוכים יותר והריחות בגובה הזה לעיתים חזקים יותר בעיקר בסביבת בני גילם (כן הריח משפיע...) הם נחשפים להרבה יותר גירויים תחושתיים כמו ארגז החול, משחקי השתוללות, יצירה בחומרים שונים וגם חפיפת ראש על ידי מישהו אחר.  אם כל הגירויים האלו מתקבלים ללא ויסות, הם מתפרשים כאיום, והילד נכנס למצב הגנתי תמידי.

 

דוגמאות לרגישות חושית

  • חוש הראיה - הילד מסתיר את עיניו כדי לסנן מראות, מתקשה להעביר את מבטו מהלוח למחברת שלפניו, מתקשה לעקוב אחר אובייקט המצוי בתנועה, מתקשה לדייק במשימות מוטוריקה עדינה, מאבד את מיקומו בדף הנקרא ועוד..

  • חוש השמיעה- הילד מוטרד מאוד ומכסה את אוזניו לנוכח קולות חזקים ופתאומיים שבד"כ אינם מטרידים אחרים. כמו: קולות של הרבה אנשים, מוסיקה, שואב אבק, אזעקה של אוטו וכו', דעתו של הילד מוסחות בקלות מרעשי רקע והוא מתקשה להפריד בין קולות הרקע לקול המורה, קושי לקרוא בקול רם ועוד.

  • חוש הטעם והריח: הילד מריח ריחות בצורה מאוד חזקה וממרחק בצורה שאינה מורגשת לאחרים, סולד מאוד מריחות שאנשים אחרים יכולים להתעלם מהם או לא שמים לב אליהם בכלל, במקרים קיצוניים הילד יכול להגיב בהקאה לטעמים ולריחות. יכול להיות עם קשיי אכילה רבים והימנעות ממאכלים רבים ושונים.

  • חוש המישוש: הילד מוטרד ממגע פתאומי, אפילו מליטוף עדין בגבו ואף מגיב לעיתים בצורה תוקפנית או מבוהלת למגע לא צפוי, מתגרד מכל מיני סוגי בדים, פתקים על החולצה או המכנס, תפרים על הגרבייםן, מתקשה לשבת על הכיסא בגלל המגע של הכיסא (מה שנתפס לעיתים כקשב וריכוז), חיפוש יתר או הימנעות (או שניהם) של חיבוקים, נשיקות, דגדוגים, נגיעות ועוד.

  • תחושה עמוקה-  תחושה זו אנחנו מקבלים כמובנת מאליה - היכולת שלנו לדעת היכן מונחות הידיים שלנו, והאם אנחנו יושבים או שוכבים, גם כאשר העיניים עצומות. מגע עמוק בד"כ עוזר לווסת את הרגישות למגע "השטחי" (חיבוק, קפיצה בטרמפולינה, שחייה, אמבטיה במקום טוש, רכיבה על סוסים, עיסוי וכדומה).

  • רגשית: קשה להם שמעירים להם בצעקות (לומדים טוב כשמתקנים אותם בעדינות), מתקשים להירדם לאחר יום מלא התרגשות, מתקשים בשינויים גדולים במהלך היום, שואלים הרבה שאלות, פרפקציוניסטים, מתקשים במעברים בין פעילויות, בכי גדול ללא כל סיבה נראית לעין, רגישים מאוד להבעות ומבע של הסביבה ועוד.

איך אנחנו יכולים לעזור לילדים:

  • חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע ולהבין האם זהו המקור לקשיים של הילדים. אם כן הטיפול נעשה ע"י מרפאות בעיסוק ובתמיכה גדולה של ההורים בבית.

  • ילדים שמוצפים מהגירויים מרגישים חוסר שליטה, מגיבים בהתפרצות וחוסר שקט. התפקיד שלנו לנסות ללמד אותם להתגבר על ההצפה. ניתן לעשות זאת ע"י דמיון מודרך, שיחות והקשבה למה שעובר עליהם. לדוגמא: ילד מגיע לחגיגת יום הולדת של חבר ולא מוכן להשתתף או מתחיל לצרוח ולהשתולל עקב ריבוי הגירויים שמסביב (קוסם/מוזיקה/רעש של המון אנשים וילדים, בלונים וכו')- לעיתים יעזור לקחת אותו הצידה, לשוחח איתו, לעטוף אותו בחיבוק עמוק, בהדרגה להרפות ולהמשיך ללחוץ לו את היד עד שהוא ירגיש שהוא יכול להשתתף.

  • נסו לבדוק ולשים לב למה הילד רגיש- למגע של חומרים דביקים / רטובים / מחוספסים, לריחות, לטעמים, לרעשים או לאור, האם הם במודעות יתרה לאנשים שסביבם? כל אלה יעזרו בטיפול.

  • מגע עמוק (חיבוק חזק, לעטוף את הגוף עם ידיים ורגליים, עיסוי, בריכה וכדומה) עוזר לווסת את הרגישות "השטחית" (ליטוף, נשיקה, בגד על העור...)  ולכן במצבים של רגישות חושית שקשה להתמודד ניתן לתת חיבוק או עיסוי שיעזרו לווסת. לדוגמא: ילד שממש קשה לו עם זרם המים של הטוש, שנוגע בעור- יעדיף לרוב לטבול באמבט שם הוא עטוף במים.

  • הסחת דעת על ידי חושים אחרים במצבים של רגישות יתר מאוד עוזרת- ניתן לנסות לחשוף את הילדים בהדרגה לגירויים, למשל רגישות בידיים למגע של דברים מלכלכים ורטובים תוסח לדוג' על ידי חוש הטעם- ניתן להכין עוגיות או כדורי שוקולד (ולהתלכלך קצת) כדי שתהיה לו מוטיבציה לנסות ולהתרגל למגע עם הנאה לאכילה של התוצר, אפשר לשחק עם קצף גילוח- חומר נעים שמאוד עוזר למגע הדרגתי בחומרים מלכלכים.

  • הדגש הוא על הדרגתיות כדי שהגוף "יילמד" את הגירוי החדש ויוכל לאט לאט לווסת אותו. לדוגמא- אם המגע בחול הוא קשה עד בלתי נסבל- לתת בהתחלה לשחק בחול עם הידיים ולהניח ליד דלי לשטיפת הידיים, לאט לאט ללמד לנער את החול ולא לשטוף, אח"כ לנסות לדרוך בחול וכן הלאה- עד שהמגע יהיה מוכר לגוף ולא יפריע או ירתיע.

  • אם הרגישות למגע היא בעור- ניתן להלביש את הבגדים הפוך (שהתפר לא יציק), מתחת לבגדים להלביש טריקו חלק למגע. ניתן לעשות אמבטיה במקום להתקלח עם זרם המים על הגוף וכדומה. 

  • ברגישות למאכלים- ניתן לחשוף בעדינות לטעמים ומרקמים שונים דרך מאכלים שהילד אוהב.

  • תעזרו לילד למצוא לו פינה שקטה נטולת גירויים שם הוא יוכל להירגע.

  • חשוב לא ללכת כל הזמן "ראש בראש" עם הילדים כיוון שזה עלול לגרום להתפרצויות זעם, התנגדויות ודימוי עצמי נמוך של הילדים. חשוב לנסות להבין את הקשיים ולמצוא פתרונות.

  • אם נחשוף את הילד לגירוי מבוקר בעוצמה קבועה ומתמשכת, הוא ירגיש אותו בתחילה עד שיפסיק לחוש בו ויתרגל אליו (כמו רעש רקע קבוע, אור בחדר, מגע של בגד וכו..)

  • לזכור שאם הרגישות אינה גדולה ולא מפריעה מדי בתפקוד היום יומי, אפשר לכבד את הילד ולהניח לו בדרך שנעימה לו.לילדים רבים, עם הגיל הרגישות מתמתנת ופוחתת וקל לו יותר להתמודד איתה.

  • יחד עם זאת, חשוב להיות עקביים ולשים גבולות להתנהגות שאינה נעימה כדי לא לגרום לתגובה משנית של חיפוש תשומת לב.

 

בשבוע הבא בחלק השני של המאמר, נתאר מהי תת תגובתיות לגירוי חושי ועל חיפוש מוגבר אחר ריגושים.

 

אור שוורץ- יועצת חינוכית, מדריכה ומלווה הורים בדרך יצירתית ובחשיבה אחרת בכל הנושאים הקשורים להורות, משפחה וילדים. מאמנת רגשית לילדים ונוער דרך יצירה, הבעה ותקשורת רגשית.

 

creativefamily.co.il

www.facebook.com/Or.Schwarz.creativefamily

 

 

 

Share on Facebook
Please reload