קיצורי דרך >>

הורות יצירתית- צור קשר

03-9118194 (שלוחה 2)

+49-174-9485510

 Or.CreativeFamily@Gmail.com

©2017 Creative Family , All rights reserved. 

רשימת מאמרים
Please reload

  • Facebook Basic Square

קשיים בוויסות חושי חלק 2- תת רגישות חושית

בתחילת דרכי כמנהלת גן לפני כ-10 שנים, לא הכרתי את המושג "וויסות חושי". במהלך השנים היו לא מעט ילדים עם קשיים בוויסות חושי בגנים שלי שבזכותם גיליתי כמה חשוב לדעת אם יש קשיים בוויסות, מתי להפנות לטיפול המתאים ואיך לעזור כמה שאפשר גם במסגרת החינוכית וגם בעבודה של ההורים בבית. באחת השנים הייתה אצלי בגן ילדה מאוד שקטה, שאהבה לשחק לבד, ישבה תמיד יפה במפגשים ובאמת שהיה קל מאוד איתה רוב היום בגן. המורה לספורט היא זו שכל הזמן הפנתה את תשומת הלב שלי לכך שג' לא רוצה להשתתף בחוג ותמיד יושבת בשקט בצד. אם היא כבר הייתה מנסה להשתתף בחוג- למשל, בהליכה במסלול- היא הייתה נתקלת במכשולים, מפרקת את המסלול, מתאכזבת וחוזרת לשבת בצד. במפגשים היא הייתה מאוד חולמנית, שקועה בחשיבה ולא מרוכזת. ג' הייתה מאוד יצירתית ומאוד חכמה! היא אהבה כל פעילות בקבוצה קטנה שכללה יצירה ולמידה. אך כאשר הייתה פעילות חופשית, הייתה פונה למשחק משלה- בד"כ לבד וגילתה קושי להצטרף למשחק חברתי. הדברים האלה יכולים להופיע ברמה זו או אחרת אצל הרבה ילדים, אך בכל זאת ביקשתי מההורים שילכו להתייעץ. ולאחר ברור אצל מרפאה בעיסוק, הבנו שיש לה קושי בוויסות חושי שבא לידי ביטוי כתת תגובתיות לגירויים.

אצל ילדים עם קשיים בוויסות החושי, אנחנו עשויים לראות ביטוי התנהגותי לתהליך ויסות שאינו תקין. הקושי שלהם לווסת את העוצמה, האינטנסיביות והאופי של התגובות ההתנהגותיות לגרייה חושית הוא הסיבה לכך. ילדים הסובלים מוויסות חושי לקוי מגיבים לגירויים חושיים באופן מוגזם, מועצם (רגישות יתר), או לחילופין - מוחלש כפי שניתן לראות בתת תגובתיות לגירוי חושי.

כאנשי חינוך או הורים לילדים עם קשיים בויסות, חשוב שנדע להבחין בסימנים הנכונים, ללכת לבדוק אם צריך ולקבל את הטיפול וההדרכה המתאימים לילדים כדי לעזור להם כמה שניתן.

 

אז מה זה אומר: תת- תגובתיות לגירוי חושי?

 

תופעה זו מאופיינת בצורך לגירוי חושי חזק ומתמשך. כלומר, המידע שמגיע למוח מהחושים לשם קבלת תגובה, צריך להיות בעל עוצמה רבה מהרגיל או במשך זמן ארוך מהרגיל.

תת רגישות חושית יכולה להופיע במערכת אחת חושית בגופנו (לדוגמא בחוש הטעם) או  או בכמה מערכות בו זמנית (חוש המישוש, תחושה עמוקה וחוש השמיעה לדוגמא)

  • לילדים עם תת תגובתיות יהיה קושי להבחין בגירויים הסביבתיים- הם יהיו חולמניים יותר, יפספסו דברים מהסביבה וכתוצאה מכך יהיה להם קשה לעקוב אחר הילדים האחרים במשחק , יתקלו בחפצים ותחושת הכאב שלהם תהיה עמומה (תלוי באיזה חוש יש קושי בוויסות).

  •  ילדים אלה זקוקים לגירוי יותר חזק, אינטנסיבי וממושך כדי להגיב אליו. לדוגמה,אם הקושי בחוש המישוש, הם יזדקקו ליותר זמן ולמגע ממושך יותר כדי לקלוט שהם נוגעים באביזר חם, הם יזדקקו למגע מתמשך, יאהבו ללכת יחפים, ולעיתים יגעו הרבה באחרים.

  • הילדים עם תת תגובתיות, יכולים הרבה פעמים להיות שקועים מאוד בעולם דמיוני.

  • הם בד"כ מעדיפים גירויים קוגניטיביים ומחשב על פני פעילויות חברתיות או מוטוריות.

  •  הקליטה האיטית של הגירויים יכולה להשפיע גם על התחושה העמוקה של הגוף, במצב כזה, הם לעיתים יהיו מחוסרי קואורדינציה, בעלי סרבול מוטורי או תנועה לא מווסתת.

  • ילדים אלו מתקשים להבחין במכשולים, נפילות, חתכים או שפשופים אשר מעידים על סכנה כלשהי, כיון שקיימת תגובתיות נמוכה לכאב.

  • הרבה פעמים קל "לפספס" אותם כיוון שהם שקטים ופאסיביים ולא דורשים הרבה מהסביבה.

  • לאחר פעילות בה הגירוי החושי מספיק עוצמתי, הילדים "יתעוררו" ויתקשו להירגע ולסיים את הפעילות.

    **ניתן להבחין כי רגישות יתר  ותת תגובתיות שייכות שתיהן לקשיים בוויסות החושי בגוף ויכולות להופיע בנפרד או ביחד במערכות הגוף השונות (למשל, תת תגובתיות במערכת המגע ותגובתיות יתר במערכת השמע).

 

מה ניתן לעשות כדי לעזור:

  • חשוב ללכת לבדוק ולאבחן אילו קשיים יש לילד ובאיזו עוצמה. האבחונים נעשים ע"י מרפאות בעיסוק ולעיתים גורמים נוספים. המרפאה בעיסוק תוכל לעזור ולתת הדרכה להורים בבית ולאנשי הצוות בגן או בביה"ס!

  • על הסביבה לספק להם את סוג וכמות הגרייה הנחוצים להם, עד שהם ילמדו לספק אותם בעצמם.

  • יש ילדים שיאהבו שהנעלים שלהם יהיו סגורות מאוד חזק כדי שיוכלו להרגיש את הנעל על הרגל, חלק יעדיפו מים בזרם חזק על הגוף, דיבור עם מגע (לחיצה על הכתף, חיבוק...) כדי שיוכלו להתרכז ולהפנות את תשומת הלב וכו'.

  • האינטראקציה שלנו עם הילד צריכה להיות עם הרבה הכלה והקשבה כי קל "לפספס", לתת לו להיות מעורב בפעילויות, ולעודד אותו לקחת יוזמה, להשתתף בעשייה חברתית בביה"ס או בעשייה בבית. צריך לפעמים  "לחזר" אחרי הילד ולהגיב לרמזים שלו, גם אם הם לא מאוד דורשניים.

  • ילדים אלו זקוקים לגירויים בולטים, עוצמתיים ובקצב מוגבר על מנת להיות פעילים בסביבה במשימה או באינטראקציה. הם צריכים גירויים חושיים ופעילות שתעורר את התגובה שלהם- לכן צריך לבדוק - איפה ומתי הילד מקשיב ומתרכז? מה עוזר לו בזה, מה הוא עשה בזמן הזה?, מה עוזר לו להירגע אחרי התרגשות גדולה? וכדומה.

  • חשוב להיות ערניים לתחומי העניין של הילד ורגשותיו, לעודד את הילד להיות מעורב בחיי היום יום, לשוחח איתו על רגשות ועל אירועי החיים שמסביבו, להצטרף למשחק הדמיוני שלו כדי ליצור שיתוף ואינטראקציה.

** חשוב לדעת! ילדים המגיעים לעומס יתר של גירויים חושיים, עשויים להיראות תת-תגובתיים, בעוד שלמעשה הם סובלים       מתגובתיות-יתר משמעותית.

 

חיפוש סנסורי:

אצל אחוז קטן מהילדים עם קשיים בויסות החושי, ניתן לראות צורך מוגבר בגירויים תחושתיים.

 

מה זה אומר- צורך מוגבר בגירויים תחושתיים (חיפוש סנסורי)?

ילדים החווים צורך בחיפוש גירויים חושיים ללא הרף, זקוקים כל הזמן למלא את הקלט החושי שלהם. לכל אחד יש רמה מסוימת של צורך בחיפוש סנסורי אבל, ילדים שמחפשים גירויים סנסוריים, מתקשים לספק את הצורך שלהם וזה מקשה בעיקר במקומות בהם מצופה לשבת בשקט כמו בביה"ס. במקום להתמקד בלמידה הם מנסים להשיג גירוי חושי נוסף. הם מעורבים באופן אקטיבי בפעילויות ובעשייה, כשהמטרה להשיג לעצמם גרייה תחושתית עוצמתית. הם זזים ללא הרף, מתנגשים, קופצים ויש להם צורך לגעת בכל דבר וקושי לשלוט בצורך זה.

ילדים שזקוקים לטעם, ריח או פעולה רגשית בעוצמה חזקה (אוכל מתובל וחריף, ריחות חזקים שאחרים מתקשים לסבול, חיפוש תשומת לב מוגבר, שומעים מוזיקה וטלוויזיה בעוצמה גבוהה במיוחד, לועסים כל דבר- עפרונות, שרוולים, בגדים, צעצועים וכדומה). הם יכולים להיות חסרי מנוחה, לא קשובים ומתקשים להפסיק פעילות : למשל, הם יכולים פתאום לרוץ מתוך המפגש או הכיתה לכיוון משהו שמשך את עיניהם, הם יכולים פתאום לצבוט חזק את אחד הילדים שלידם, או לחדור למרחב אישי של מישהו - זה נובע מתנועה מוטורית לא מאורגנת וחיפוש אחר תחושה.

לסיכום, ילדים עם צורך רב בגירויים בתחושה, עוסקים באופן מוגבר בגרייה חושית ועושים כל שביכולתם כדי להשיג אותה עד שבמקרים רבים זה מפריע לתפקודם.

 

איך אנחנו יכולים לעזור לילדים:

  • חשוב ללכת ולבדוק את זה ע"י אנשי מקצוע – מרפאים בעיסוק ולעיתים גורמים נוספים, ולקבל הדרכה!

  • לשמור על יחס  חם, רציף ומתמשך לילדים, יחד עם מתן גבולות וגמישות. כלומר, להבין את הצורך שלהם בגירויים תחושתיים רבים ולעזור להם לקבל אותם בצורה מווסתת, דרך אינטראקציה חברתית ויחד עם הסברים על התנהגויות מסכנות או פוגעות שאותן לא ניתן לעשות. 

  • כאשר ילדים אלו מנסים להשיג את הצורך התחושתי שלהם ללא הבנייה וארגון מבחוץ, קיים חשש לעוררות יתר והתנהגות לא מאורגנת. לעומת זאת, אם נעשה את זה בצורה מובנית ועם סדר במתן הגירויים התחושתיים, זה עשוי להשפיע לטובה ולעזור בארגון ההתנהגות.

  • כדאי שהפעילויות יהיו מבוקרות ומגוונות על מנת להגיע למצב שליו ומאוזן וכדי לא להגיע למצב של הצפה שעלול להוביל לעוררות יתר.

אור שוורץ- יועצת חינוכית, מדריכה ומלווה הורים בדרך יצירתית ובחשיבה אחרת בכל הנושאים הקשורים להורות, משפחה וילדים. מאמנת רגשית לילדים ונוער דרך יצירה, הבעה ותקשורת רגשית.

 

creativefamily.co.il

www.facebook.com/Or.Schwarz.creativefamily

 

 

 

 

Share on Facebook
Please reload