קיצורי דרך >>

הורות יצירתית- צור קשר

03-9118194 (שלוחה 2)

+49-174-9485510

 Or.CreativeFamily@Gmail.com

©2017 Creative Family , All rights reserved. 

רשימת מאמרים
Please reload

  • Facebook Basic Square

מה עושים עם כל הציורים של הילדים?

​​

כשתום הגיע לאסוף את בנו דורון מהגן, הגננת ביקשה ממנו (שוב!!) לרוקן את המגירה כי ה"פיקאסו" הצעיר לא יכול להפסיק לצייר (היא מחייכת חיוך גאה). תום פותח את המגירה- ומגלה שהיא מלאה לחלוטין בציורים! שנראים לו בדיוק אותו הדבר כמו הציורים שהוא אסף רק לפני יומיים. הוא לא יודע מה לעשות עם כל הציורים- על המקרר כבר אין מקום לתלות יותר, הקלסר של הציורים מלא והבית עמוס בציורים שמפוזרים בכל מקום.  דורון לעומת זאת, מתרגש ומראה לאבא שלו ציור אחרי ציור שעונה כבר בלי כוח: מדהים!, מושלם! וואוו!.

 

נשמע מוכר? מרגישים שאתם לא יודעים איך להתמודד עם מבול היצירות שהילדים מכינים? -  "להעלים" את הציורים לא תמיד עובד כי הילדים שמים לב ויותר מכך, זה עלול לפגוע ברגשותיהם. אז מה נעשה??


אם נתבונן בציורים של ילד על פני מספר שנים נוכל להבחין באופי המיוחד של הילד יחד עם שינויים ביכולותיו ובהתפתחותו משלב לשלב. חשוב מאוד שלא נשווה בין הילד לחבריו אלא רק לגרף ההתפתחות האישי שלו. הילד נחשף בבית ובגן לתחומי עניין שמעניינים אותו ולמגוון גדול של חומרים תחושתיים כמו דבק, גואש, צבעים, טושים, חימר, בצק וכדומה. כל אלה מספקים לילד חוויה חושית של יצירה, הנאה ולמידה ומשם הוא מפתח את הקו האישי ביצירות שלו.

 

לא אשכח את הפעם שגרמה לי להבין שלכל ציור או שרבוט יש חשיבות גדולה לילד: לפני מספר שנים אחד מהילדים בגן צייר קו עבה על דף ופשוט שם במגירה. תהיתי על משמעות הציור אך לא הספקתי לברר באותו הרגע אלא רק כאשר אבא שלו הגיע לאסוף אותו, לקח את הציור וזרק לפח. אני זוכרת שראיתי כמה דני בכה באותו הרגע והוציא את הציור מהפח וניגשתי אליו שיסביר מה הוא צייר. הוא ענה שזה הנחש שמופיע לו כל לילה בחלומות ושהוא הצליח לתפוס אותו בדף כדי שלא יגיע יותר לחלום שלו.

 

חשוב לזכור שבציורים הילד מביע מציאות ודמיון וכולל שם את מגוון הרגשות שלו. השמחה, ההנאה, החששות והפחדים הם חלק מאוד משמעותי בציורים ובשרבוטים. הציור למעשה מהווה שפה בלתי מילולית לכל מה שמתרחש בתוכו ועל כן חשוב מאוד להתבונן בציורים ולהגיב בצורה שתפתח שיחה עם הילד על הציור ועל החוויות של הילד – כן, גם שהציור נראה לנו כמו קשקוש אחד גדול.

 

איך נתייחס לציורים שהילד שלי מביא הביתה? ומה עושים עם כל הציורים של הילדים?

 6 טיפים מעשיים ויצירתיים:

  • חשוב להחמיא ליצירה באופן אמיתי בהתייחסות נקודתית (הקווים שציירת ממש ארוכים, הציור ממש צבעוני, אני רואה שאתה אוהב את הצבע הכחול וכדומה).

  • לעודד את תהליך העשייה של היצירה ואת החוויה החושית שהילד עבר (אני רואה שאתה נהנה לצייר, איך הרגשת שציירת את זה? שמתי לב כמה את יצירתית לאחרונה, וכדומה..)

  •  ניתן לשמור את הציורים והיצירות בקלסר או תיקייה. כדאי לתת לילד להחליט מה הוא רוצה לשמור שם.

  •  אפשר להכין מכמה ציורים מתנות לבני משפחה, לשים סרט יפה או אפילו לשלוח מכתב בדואר כמו פעם (בשביל החוויה של הילדים).

  •  מניסיוני, הילדים מרגישים גאווה גדולה שהציורים תלויים. כדי לתת לזה פן עיצובי, אני מכניסה את הציורים לתוך מסגרות ותולה על קיר הציורים (מתאימה את הציור או חלק ממנו למסגרת) אני משאירה מסגרות ריקות כדי לתת לילדים תחושה שאנחנו מחכים שיציירו וייצרו :)

  •  ניתן לצלם את הילדים עם הציורים שלהם (או לתת להם לצלם את הציורים) ולהכניס את הכל לתיקייה במחשב. כך נוכל לחסוך מקום בבית ולתת לציורים מקום של כבוד אצלנו במחשב (אפילו לשים ציורים כרקע מתחלף במסך...)

     

    רגע רגע, למה הילד שלי דווקא מסרב לצייר?

  • פעמים רבות אנחנו נוהגים לצייר לילדים שלנו ציור כי הם מבקשים מאיתנו וכל כך שמחים לקבל מאיתנו ציורים (ובואו נודה- גם אנחנו נהנים כי אין על לצייר לפעמים כמו ילדים). הילדים שרואים את היכולת שלנו מול היכולת שלהם עלולים להפסיק לצייר כי הם מרגישים שהם לא מציירים יפה כמו אמא, אבא, כמו הגננת או הסייעת בגן או כמו האחות הגדולה...

  • לפעמים אנו מתערבים ביצירות של הילדים, מעירים משהו קטן בזמן שהם מציירים, מבקשים מהם להוסיף קצת צבעים, שואלים "למה ציירת שמים סגולים?", מסבירים שצריך להוסיף שערות לדמות שציירו או מנסים שה"קשקוש" הזה שציירו יהיה עיגול וריבוע. ההתערבות שלנו פוגעת בחוויה החושית של הלמידה וברבדים הנפשיים של הילד שנמצא בתוך החוויה החושית הזו. התערבויות כאלה, פוגעות בצורך וברצון הטבעי שלהם לצייר וליצור את מה שמתחולל בתוכם.

  • לעיתים הסירוב קשור לרגישויות שלהם מחומרים שונים, לקושי שלהם לצייר על משטחים גדולים או במרקמים שונים, אולי הישיבה אינה נוחה להם או לבישת סינר לפני תחילת העבודה מציקה להם והם מוותרים.

  • ישנם ילדים שסירוב לצייר או לגשת ליצירה מצביע על קושי מוטורי, חולשה של השרירים בכף הילד, באחיזה, בחגורת הכתפיים וכדומה.

  • ילדים שמרגישים צורך לרצות את המבוגר (אמא, אבא, גננת..) יעדיפו לפעמים לוותר על הציור כי הם לא יאמינו שהם יצליחו לבצע את מה שמצפים מהם.

כדאי לתת לילדים מרחב חופשי לציור ויצירה, התנסות בחומרים שונים ומרקמים שונים. ננסה להתערב בציור שלהם כמה שפחות אם בכלל ומתוך הציור נפתח איתם שיחה על היום שהיה להם, על הרגשות שלהם ועל הדברים שמעניינים אותם וע"י כך ניתן להם מקום בטוח להמשיך וליצור להנאתם.

 

אור שוורץ- יועצת חינוכית, מדריכה ומלווה הורים בדרך יצירתית ובחשיבה אחרת בכל הנושאים הקשורים להורות, משפחה וילדים. מאמנת רגשית לילדים ונוער דרך יצירה, הבעה ותקשורת רגשית.

 

creativefamily.co.il

www.facebook.com/Or.Schwarz.creativefamily

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Please reload