• אור שוורץ-כהן

כישורים חברתיים ומחשבות שליליות



"אז איך היה לך היום בבית הספר?"

"אוקי"

"מה זה אוקי?" "איך היה?"

"היה הכי גרוע בעולם!! טוב?"

(שיט) "מה קרה??"

"אף אחד לא אוהב אותי, אין לי חברים, נמאס לי"

"איך אין לך חברים? כמעט כל יום אתה נפגש עם חברים"

"היום אף אחד לא רצה שאני אהיה במשחק וניסיתי בכל זאת ואז הם זרקו עלי את הכדור. בכוונה!, אין לי אף חבר, אף פעם לא יהיו לי יותר חברים!"


מכירים את ההכללות האלה שילדים עושים כשמשהו לא מסתדר להם? כשהקורנפלקס שרצו שנקנה לא היה בסופר והם צורחים שבחיים לא יהיה יותר קורנפלקס שהם אוהבים, כשפתאום לא מצרפים אותם למשחק ואז העולם כולו הוא האויב שלהם או שחברים לא יכולים לבוא אליהם כי הם כבר קבעו משהו אחר ואז מבחינתם לא יהיו להם יותר חברים לעולם!?

אין כמעט ילד (או מבוגר) שלא חווה קשיים חברתיים במהלך השבוע שלו בבית הספר- ישנם ימים יותר טובים ופחות טובים, אך העניין החברתי משחק חלק כל כך משמעותי בהתפתחות מערכות היחסים שלהם, שכשמשהו לא הולך, המחשבות השליליות עלולות להתגבר ולהפוך למכריעות לדימוי ולערך העצמי של הילדים.


ישנם שלבים שונים במערכת החברתית והחשיבה שלהם מאוד שונה בכל שלב.

בגילאי 3-6- החברות של הילדים היא בתהתהוותה, החברות נוצרת לשם ההנאה והחוויה המשותפת אך קשה לילדים לראות את זווית החשיבה של האחר, הם בשלב של "אני המחליט".

בגילאי 5-9- הילדים מתחילים להבין שלחברות יש ערך נוסף מלבד החוויה המשותפת. הם מגדירים חבר כמי שעושה דברים טובים עבורם (מי ששומר לו מקום בכיתה, ילד שחולק איתם אוכל טעים...) והם משתמשים בחברות כקלף מיקוח: "אני לא אזמין אותך אלי הבית..." "אם תיתן לי, אהיה חבר שלך"... וכדומה.

בגילאי 6-12- כאן מתחילה להיכנס נקודת המבט של האחר, מתחילים להתעסק בהגינות והדדיות, מוסר ושוויון אך זה נעשה בצורה מאוד ישרה- אם אני עשיתי משהו טוב לחבר, אני מצפה שהוא יחזיר לי באותו המטבע ואם זה לא קורה, זה יוצר ריבים או סיום חברות.

בגילאי 8-15- הילדים מתחילים לעזור אחד לשני, יש יותר אכפתיות מהאחר ושיתוף אחד עם השני. הילדים חולקים סודות, מחשבות ורגשות. הם מצליחים להתפשר ולא מצפים מהחברים לגמול מיידי- יש יותר סובלנות. זה השלב בו נוצרים חיבורים מאוד חזקים ואף רכושנות כלפי חבר. ילדים שלא מצליחים בשלב הזה, מרגישים בודדים ומתקשים להשתלב.

בהמשך- החברויות נעשות יותר על בסיס רגשי, חברויות נוספות פחות מאיימות ויש הערכה לשונות אחד של השני. הדגש הוא על תמיכה בחבר.


אז מה הם למעשה הכישורים החברתיים שהילדים שלנו צריכים כדי להסתדר בתוך חברת הילדים? אם ננסה להגדיר את זה בפשטות, זה למעשה היכולות להסתדר עם ילדים אחרים ולשמור על מערכת יחסים לאורך זמן- תלוי גיל כמובן. ישנם שלושה כישורים עיקריים בהם הילדים נעזרים כדי לבנות את היכולת החברתית שלהם:

  • הכישור הראשון הינו התבוננות – כלומר, היכולת לקלוט את הרמזים החברתיים: "האם אלה נחשבים לחברים שלי אם רק הרגע פגשתי אותם?", "האם אלה חברים או אנשים זרים?", "האם הילד הזה טוב לי או לא?". מצבים שונים דורשים התנהגות והתייחסות שונה מצד הילד וההתבוננות החברתית עוזרת להבחין בהתנהגויות של האחרים. אם למשל ילד לא בטוח איך אמורים להתנהג בסיטואציה מסויימת בה הוא נמצא, הכי טוב שיתבוננן במה אחרים עושים וייעזר בזה כדי למצוא את התשובה. ילדים שקשה להם בתהליך הזה, עלולים לעצבן את האחרים באופן לא מודע. הם מתנהגים בליצנות כאשר ההתנהגות הנדרשת היא רצינות או פועלים מחוץ להקשר החברתי הנדרש כיוון שהם לא קוראים את הסימנים הנכונים להתנהגות המתבקשת.

  • הכישור השני הינו "החשיבה" – החשיבה כרוכה בפירוש התנהגויות של ילדים אחרים כדי להבין מדוע הילדים עושים את מה שהם עושים או אומרים את מה שהם אומרים. החשיבה זה היכולת לצפות מראש את התגובה של הילד האחר. לילדים עם קשיים בתפקוד החברתי יש קושי בפירוש הכוונות של האחרים והם משליכים את זה על הדימוי העצמי שלהם.

  • הכישור השלישי הינו "עשייה" – הכוונה פה זה יצירת חברים באופן חיובי. הם רוצים לעשות משהו אך לא מצליחים. הם רוצים להצטרף לחברים שמשחקים בחצר אך לא יודעים איך להיכנס לתוך הסיטואציה ונשארים קפואים בחוץ או מפריעים ומעליבים את הילדים אליהם רצו להשתייך.

אז איך כל זה קשור למחשבות אתם שואלים? המחשבות משפיעות מאוד על הכישורים החברתיים של הילדים, על הדימוי העצמי ועל הערך העצמי שלהם. לכולם יש מחשבות שעוברות בראש בסיטואציות שונות, מין קול קטן שמכוון אותנו. למחשבות האלה יש צדדים חיוביים וצדדים שליליים. כדי לכוון אותנו בצורה מיטבית בתוך סיטואציות חברתיות שונות (כן גם לשלילי וגם לחיובי יש חשיבות בהתנהלות שלנו) חשוב לדעת לאזן בין המחשבות. ילד שחווה הרבה כישלונות, הרבה ביקורות והרבה קשיים בבית, עם הילדים האחרים בבית הספר והשכונה, עם האחים שלו בבית - יפתח משבות שליליות רבות המשפיעות על הערך העצמי שלו.

אחת מהמחשבות השליליות נקראת "הכללת יתר": כלומר הכללה של סיטואציה ספציפית או אירוע נקודתי על ההערכה העצמית כולה ועל סיטואציות ואירועים אחרים עתידיים. למשל: "שני חברים לא רוצים להיפגש איתי" = אף אחד לא אוהב אותי, אני לא שווה, אין לי חברים".

אז אומנם לכולנו יש מחשבות שליליות וחיוביות וזה חלק נכבד מתהליך החשיבה של כל אחד מאיתנו, חשוב שנלמד את הילד שלנו לאזן בין המחשבות ולספק לו יכולת של חשיבה חיובית המעלה את הערך והדימוי העצמי ובכך עוזרת לו להתמודד עם משברים חברתיים בהם הוא נתקל במהלך חייו. זה לא אומר שהוא או אנחנו חייבים כל הזמן לחייך ולדכא את המחשבות השליליות, להפך- יש לתת להן מקום והקשבה רבה! בעיקר בשעות משבר, אבל כן חשוב שניתן את הדוגמא האישית שלנו לחשיבה מאוזנת, היכולת לראות את החיוב גם במצבים לא פשוטים ומורכבים.

אז איך אפשר לעשות את זה בבית?

  1. הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא הדוגמא האישית שלכם- יש לכך השפעה משמעותית על יכולת התפתחות הראייה החיובית של הילדים. תפעלו בשיתוף בבית, עזרו זה לזה, הקשיבו אחד לשני, אל תנהגו באגרסיביות.

  2. אם המתוק שלכם חושב מחשבות שליליות, אתם יכולים להדגים לו דרכי חשיבה חיוביות. למשל, להגיד דברים כמו "נכון שהפסדת במשחק, אבל כמה נהניתי לשחק איתך ביחד", "נכון שהציור לא יצא כמו שתכננת אבל תחשוב כמה אתה משתפר מפעם לפעם", "נכון שהחברים לא יכלו לפגוש אותך היום, בוא נלך אנחנו יחד לרכב על אופניים, נעשה כיף משלנו".

  3. ככל שהמתוק שלכם ירכוש יותר ויותר חוויות של הצלחה, וביטחון ביכולות שלו, כך החשיבה החיובית שלו תגדל בכל התחומים. עודדו פעילויות בהם יהיו לו הצלחות כדי להגביר את תחושת המסוגלות והערך העצמי.

  4. טיפ שתמיד עוזר- תעודדו אותו להזמין ילדים חדשים מהגן/ביה"ס. הזמנת ילדים עוזרת בשני מישורים- ילדים שקובעים להיפגש לאחר הלימודים, משחקים יותר יחד בבית הספר באותו היום והינה כבר מטרה חשובה שהשגנו. הדבר השני זה שבזמן משחק משותף בבית, הילדים יוצרים נושאי משחק משותפים משלהם שמקרבים אותם לאחר מכן גם בבית הספר ובחוגים. אל תשכחו לתת חיזוקים חיוביים על הפעילות המשותפת עם החברים.

  5. חוגים- אל תעמיסו בחוגים כדי שיהיה למתוק זמן לחברים בבית. חשוב לרשום גם לחוגים בהם הוא ייפגש עם ילדים בני גילו. חוגים חברתיים המאפשרים שיתוף פעולה, מנהיגות, עבודה בקבוצה וכדומה.

  6. עצמאות!- למידה מתוך עשייה: לעצמאות יש חשיבות רבה באמונה של הילד ביכולותיו, בתחושה חיובית לגבי קבלת החלטות ובסיפוק עצמי. החוויות מתוך ההתנסות העצמאית שלו יעזרו לו בחשיבה חיובית יותר לגבי עצמו.

  7. הקדישו לו זמן, דברו איתו והקשיבו לתחושותיו. אפשר לעשות זאת בזמן הכנת האוכל, פעילות משותפת, קריאה בספר, נסיעה למקום כלשהו או בזמן משחק בבית.

  8. לילדים הגדולים, ניתן לתת לכתוב במחברת המחשבות: רושמים את המחשבה השלילים שעולה לראש ומתחתיה שלוש מחשבות חיוביות באותו הנושא. בדרך זו נלמד אותם להגדיל את יכולת החשיבה החיובית גם במצבים שליליים.

  9. ניתן לתת לילדים חפץ קטן (ו"קסום)" לשים בכיס ולקחת איתם. כשמרגישים שמשהו לא טוב קורה, כשמרגישים שהמחשבות השליליות מגיעות צריך ללחוץ על החפץ הקסום והוא מיד ממלא אותנו בדברים טובים.- דמיון וחשיבה הולכים מאוד טוב יחד, הדמיון יכול לעזור לילדים לשנות את החשיבה בעזרת חפץ קסום, בובת המחשבות החיוביות או כל מה שעולה לכם או להם בדמיון 😊

  10. חוש הומור! אחד הכלים הכי חשובים שצריך בחברה. עודדו את הילד להשתמש בחוש הומור, מעט ציניות והומור עצמי גם. תצחקו מהבדיחות שלו, השתמשו גם אתם בחוש הומור בבית במצבים שונים, הראו לו ספרים מצחיקים, קומיקסים וכדומה שמשתמשים בחוש הומור. הפנו את תשומת ליבו כאשר השתמשו לידו בהומור כדי שיבין את השימוש הנכון בבדיחות.

  11. לזכור לחזק ולשים לב להתנהגויות חיוביות וטובות שקורות במהלך היום- לשים לב שאנחנו מחזקים יותר התנהגות חיובית במהלך היום מאשר מעירים בשלילה על התנהגות לא רצויה. חיזוק חיובי יכול להיות קטן אך ממשמעותי: "כמה שאתה משקיע בבניית הלגו, וואוו" (במקום "איזה יפה בנית"), "הציור שלך מלא בקווים עבים ועיגולים מעניינים" (במקום "וואוו איזה ציור יפה"), "כמה כיף לראות אותך ואת אחותך משתפים פעולה ומשחקים יחד". חיזוק גם יכול להיות טפיחה על השכם, חיבוק ככה סתם, מילה טובה- להראות לו שהוא נוכח אצלנו, שאנחנו רואים אותו.

  12. שיח עם הצוות החינוכי- חשוב מאוד שיהיה שיתוף פעולה בין הבית למסגרת החינוכית. לשמוע על החוויות שלו במסגרת החינוכית ולספר על החוויות וההצלחות שיש לו בבית. שיקוף ושיתוף פעולה, עוזרים מאוד כדי לחזק את המקום של הילד ולהרים את החשיבה החיובית.


ועכשיו, הכי חשוב- בלי לחץ- נכון שהבאנו פה הרבה טיפים לעזרה, אך חשוב שהכל יעשה בצורה נעימה, מכילה ורגועה. לחץ מחמיר את התחושה של הקושי ומפתח התנגדות.

אז חישבו חיובי..

בהצלחה!

 

אור שוורץ- יועצת חינוכית, מדריכה ומלווה הורים בדרך יצירתית ובחשיבה אחרת בכל הנושאים הקשורים להורות, משפחה וילדים. מאמנת רגשית לילדים ונוער דרך יצירה, הבעה ותקשורת רגשית. מתמחה ברילוקיישן ומעברים, מעבירה הרצאות וסדנאות בנושאי הורות.

www.creativefamily.co.il

www.facebook.com/Or.Schwarz.creativefamily

224 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול